מזון מרפא: מה לאכול כדי למנוע דלקות?
דלקת היא הדרך שבה מערכת החיסון שלנו מגינה עלינו מפני חיידקים, נגיפים וצרות אחרות. אבל קיים סוג של תגובה דלקתית, שבדרך כלל אנחנו לא חשים בה, שעלולה לגרום למחלות לב, ואולי גם לסרטן ולאלצהיימר. מחקר חדש, שמנסה לבדוק את הקשר בין מצבי דלקת לבין המזון שאנחנו צורכים, מצא שגורמים תזונתיים יכולים לצמצם או להחריף דלקות בגופנו
אולגה רז
22/01/2007 13:48
דלקת היא תגובת ההגנה הראשונית של הגוף לזיהום שנגרם על ידי תוקף כלשהו - חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים שונים וכדומה. זו הדרך שבה המערכת החיסונית מגינה עלינו מפני זיהומים.
מצב דלקתי מלווה בדרך כלל בתסמינים כמו חום, אודם, צמרמורת, הרגשה רעה ונפיחות של המקום המודלק. אך תגובה דלקתית יכולה להיות גם שקטה ובלתי נראית, בלי סימנים קליניים שאופייניים לדלקת רגילה, כך שהאדם לא מרגיש בה ולא מודע לקיומה. דלקת כזו נקראת ׳דלקת תת קלינית׳, והיום מבינים יותר ויותר שהיא מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות קשות, כמו מחלות לב וכלי דם, אלצהיימר וסרטן.
במקרה של דלקת רגילה, אחרי שהתוקף (חיידק למשל) נכנס לגוף, המערכת החיסונית נכנסת לפעולה. בתגובה הדלקתית משתתפים מרכיבים שונים של המערכת החיסונית, כמו תאי מאסט (שמפרישים היסטמינים,( מאקרופה אג׳ים (שמייצרים חומרי דלקת פעילים מאוד - ציטוקינים) וחומרים שנקראים פרוסטגלנדינים, לויקוטראנים ועוד. התהליך כולו מורכב מאוד, ועדיין אנחנו לא יודעים ומבינים את כולו. בסופו של דבר, תהליך דלקתי מיועד להרוס את התוקף ולסיים את המחלה.
בדלקת תת קלינית מתרחשים תהליכים דומים, אך בצורה פחות דרמטית. הסיבות המדויקות לה לא ברורות. אחת מהן היא כנראה תורשה, וסיבות אפשריות אחרות הן עישון, יתר לחץ דם, השמנה, תזונה לקויה שמאופיינת בריבוי סוכרים ושומנים במזון, ואורח החיים המערבי, שכולל חוסר פעילות גופנית ומתחים ולחצים מוגברים. דלקת תת קלינית יכולה להיות גם תוצאה של דלקת חריפה אחרת, כמו דלקת חניכיים, שלא נעלמת אלא הופכת לכרונית ונחשדת היום כגורם שמעלה את הסיכון למחלות לב.
בסוף שנות ה-90 מצאו חוקרים שהתקף לב נגרם מהתפרצות פלאק והיווצרות קריש דם, שסותם את כלי הדם. בהמשך התברר שלתגובה הדלקתית חלק נכבד בפקיעת הפלאק ובהיווצרות הקריש. מתברר שהכולסטרול הרע מסוגל לחדור לדפנות כלי הדם ולשקוע בהן רק כשהוא מחומצן. הדלקת גורמת להפרשת רדיקלים חופשיים שמחמצנים את ה-,LDL ששוקע על דפנות כלי הדם ויוצר פלאק. הפרשה מוגברת של חומרים מחוללי דלקת אחרים (כגון ציטוקינים ופרוסטאגלנדינים) גורמת לאי יציבות הפלאק ולהתפרצותו, לזירוז תהליך היווצרות קרישי דם ולפגיעה הולכת ומתמשכת בדפנות הפנימיות של כלי הדם. התהליכים האלה מאיצים עוד יותר את התהליך הדלקתי, עד שמגיע שיא ההתפרצות - התקף לב.
נראה שתהליכים דומים אחראים במידה מסוימת להתפתחות אלצהיימר. נראה שגם במוח חומרים גורמי דלקת גורמים נזקים לרקמה. כך, לדוגמה, נמצא שהתאים שמזינים את תאי המוח (תאי גליא) מפרישים אצל חולי אלצהיימר ציטוקינים גורמי דלקת, מה שהורס וממית את תאי המוח.
דלקת עלולה להיות גם גורם בהתפתחות סרטן. אחת ההשערות היא שהתאים המאקרופאג׳ים מפרישים כמות עצומה של רדיקלים חופשיים, שבמצבים מסוימים גורמים לתא לעבור מוטציה גנטית, שמאפשרת לתא להמשיך להתרבות ללא הפסקה. כך נוצר תא סרטני. ברור שזה לא המנגנון הבלעדי להתפתחות המחלה, אך יש לו חשיבות רבה.
לאור הממצאים האלה מתחילים המדענים להבין יותר ויותר את ההשפעות החיוביות של התרופות האנטי דלקתיות הלא סטרואידיות, כמו האספירין הוותיק, במניעת מחלות לב. מתברר שגם הסטטינים, תרופות שניתנות להורדת רמות הכולסטרול, הם בעלי השפעה אנטי דלקתית מובהקת, ואולי זו הסיבה העיקרית לכך שהם מסוגלים למנוע התקפי לב. היום בודקים אותם גם בקשר למניעת אלצהיימר.
איך אפשר לדעת אם קיימת דלקת תת קלינית כרונית בגוף? לצורך זה קיימת בדיקת דם פשוטה למדי ולא יקרה, שנקראת CRP (C-reactive protein) וניתנת לביצוע בכל מעבדה רפואית. הבדיקה נמצאת בשימוש כבר שנים רבות לגילוי דלקות חריפות, שבהן רמת ה-CRP בדם עולה עשרות מונים.
רמות הביניים של CRP יכולות להעיד על דלקת תת קלינית. רמת CRP עד 1 מ"ג/ליטר נחשבת לתקינה, ואילו רמות גבוהות יותר מבטאות דלקת תת קלינית. עקב חשיבות הבדיקה, במערכת הבריאות בארה"ב דנים היום על הכנסתה כבדיקה שגרתית, בנוסף לבדיקת רמות הכולסטרול.
לצורך זה נותנים למתנדבים בריאים סוגים שונים של ארוחות ובודקים את השפעתן על התגובה הדלקתית. התוצאות הראשוניות מעידות שלהרכב המזון יש חשיבות רבה בהופעת התגובה הדלקתית. חשוב לציין שהתגובה הדלקתית מופיעה במהירות מפתיעה - תוך שעתיים מאכילת המזון המגרה. לכן אכילת ארוחות עשירות בשומן רווי, סוכרים וכו׳ מהווה גירוי מיידי לעלייה בתגובה הדלקתית.
הממצאים הראשונים של המחקר מראים שצריכת שומנים רוויים (כמו נקניקיות עוף) גורמת בחלק מהנבדקים לעלייה מהירה ברמות ה-,CRP ואילו אכילת מזון שמכיל שומן חד בלתי רווי (כמו שמן זית) לא גורמת לתופעה הזו. כמו כן עולה מהמחקר שתזונה שמבוססת על פחמימות מורכבות (לחם מחיטה מלאה, פסטה, אורז, גריסים וקטניות) מורידה את רמות ה-.CRP
לפי המחקר הנוכחי ומחקרים אחרים בנושא, גורמים תזונתיים מסוגלים להקטין או להחריף דלקת תת קלינית. הגורמים העיקריים בהקשר הזה שמשפיעים על מצבי דלקת הם:
מצב דלקתי מלווה בדרך כלל בתסמינים כמו חום, אודם, צמרמורת, הרגשה רעה ונפיחות של המקום המודלק. אך תגובה דלקתית יכולה להיות גם שקטה ובלתי נראית, בלי סימנים קליניים שאופייניים לדלקת רגילה, כך שהאדם לא מרגיש בה ולא מודע לקיומה. דלקת כזו נקראת ׳דלקת תת קלינית׳, והיום מבינים יותר ויותר שהיא מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות קשות, כמו מחלות לב וכלי דם, אלצהיימר וסרטן.
במקרה של דלקת רגילה, אחרי שהתוקף (חיידק למשל) נכנס לגוף, המערכת החיסונית נכנסת לפעולה. בתגובה הדלקתית משתתפים מרכיבים שונים של המערכת החיסונית, כמו תאי מאסט (שמפרישים היסטמינים,( מאקרופה אג׳ים (שמייצרים חומרי דלקת פעילים מאוד - ציטוקינים) וחומרים שנקראים פרוסטגלנדינים, לויקוטראנים ועוד. התהליך כולו מורכב מאוד, ועדיין אנחנו לא יודעים ומבינים את כולו. בסופו של דבר, תהליך דלקתי מיועד להרוס את התוקף ולסיים את המחלה.
בדלקת תת קלינית מתרחשים תהליכים דומים, אך בצורה פחות דרמטית. הסיבות המדויקות לה לא ברורות. אחת מהן היא כנראה תורשה, וסיבות אפשריות אחרות הן עישון, יתר לחץ דם, השמנה, תזונה לקויה שמאופיינת בריבוי סוכרים ושומנים במזון, ואורח החיים המערבי, שכולל חוסר פעילות גופנית ומתחים ולחצים מוגברים. דלקת תת קלינית יכולה להיות גם תוצאה של דלקת חריפה אחרת, כמו דלקת חניכיים, שלא נעלמת אלא הופכת לכרונית ונחשדת היום כגורם שמעלה את הסיכון למחלות לב.
דלקת מחוללת מחלות
עד לפני כמה שנים חשבו שמחלת לב נגרמת בעיקר בעקבות סתימת עורקים (פלאק,( שנוצרת מהצטברות כולסטרול שנערם בחלל העורק. הסתימה הזו הולכת וגדלה, עד שהיא מתחילה להפריע לזרימת דם תקינה. ביצירת הסתימה הואשם הכולסטרול הרע .(LDL) ברור שלבעלי רמות גבוהות של LDL סיכון גדול יותר לחלות במחלת לב. עם זאת, אצל כמחצית מהאנשים שלקו בהתקף לב נמצאה רמת תקינה לחלוטין של .LDL בנוסף, כשחלק מהחולים עברו צנתור, התברר שהפלאק היה קטן ולא הצדיק לכאורה את הופעת המחלה. בסוף שנות ה-90 מצאו חוקרים שהתקף לב נגרם מהתפרצות פלאק והיווצרות קריש דם, שסותם את כלי הדם. בהמשך התברר שלתגובה הדלקתית חלק נכבד בפקיעת הפלאק ובהיווצרות הקריש. מתברר שהכולסטרול הרע מסוגל לחדור לדפנות כלי הדם ולשקוע בהן רק כשהוא מחומצן. הדלקת גורמת להפרשת רדיקלים חופשיים שמחמצנים את ה-,LDL ששוקע על דפנות כלי הדם ויוצר פלאק. הפרשה מוגברת של חומרים מחוללי דלקת אחרים (כגון ציטוקינים ופרוסטאגלנדינים) גורמת לאי יציבות הפלאק ולהתפרצותו, לזירוז תהליך היווצרות קרישי דם ולפגיעה הולכת ומתמשכת בדפנות הפנימיות של כלי הדם. התהליכים האלה מאיצים עוד יותר את התהליך הדלקתי, עד שמגיע שיא ההתפרצות - התקף לב.
נראה שתהליכים דומים אחראים במידה מסוימת להתפתחות אלצהיימר. נראה שגם במוח חומרים גורמי דלקת גורמים נזקים לרקמה. כך, לדוגמה, נמצא שהתאים שמזינים את תאי המוח (תאי גליא) מפרישים אצל חולי אלצהיימר ציטוקינים גורמי דלקת, מה שהורס וממית את תאי המוח.
דלקת עלולה להיות גם גורם בהתפתחות סרטן. אחת ההשערות היא שהתאים המאקרופאג׳ים מפרישים כמות עצומה של רדיקלים חופשיים, שבמצבים מסוימים גורמים לתא לעבור מוטציה גנטית, שמאפשרת לתא להמשיך להתרבות ללא הפסקה. כך נוצר תא סרטני. ברור שזה לא המנגנון הבלעדי להתפתחות המחלה, אך יש לו חשיבות רבה.
לאור הממצאים האלה מתחילים המדענים להבין יותר ויותר את ההשפעות החיוביות של התרופות האנטי דלקתיות הלא סטרואידיות, כמו האספירין הוותיק, במניעת מחלות לב. מתברר שגם הסטטינים, תרופות שניתנות להורדת רמות הכולסטרול, הם בעלי השפעה אנטי דלקתית מובהקת, ואולי זו הסיבה העיקרית לכך שהם מסוגלים למנוע התקפי לב. היום בודקים אותם גם בקשר למניעת אלצהיימר.
איך אפשר לדעת אם קיימת דלקת תת קלינית כרונית בגוף? לצורך זה קיימת בדיקת דם פשוטה למדי ולא יקרה, שנקראת CRP (C-reactive protein) וניתנת לביצוע בכל מעבדה רפואית. הבדיקה נמצאת בשימוש כבר שנים רבות לגילוי דלקות חריפות, שבהן רמת ה-CRP בדם עולה עשרות מונים.
רמות הביניים של CRP יכולות להעיד על דלקת תת קלינית. רמת CRP עד 1 מ"ג/ליטר נחשבת לתקינה, ואילו רמות גבוהות יותר מבטאות דלקת תת קלינית. עקב חשיבות הבדיקה, במערכת הבריאות בארה"ב דנים היום על הכנסתה כבדיקה שגרתית, בנוסף לבדיקת רמות הכולסטרול.
תזונה אנטי דלקתית
מחקר שנערך בימים אלה ביחידה לתזונה ודיאטה ובמחלקה פנימית ד׳ במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) בודק איך משפיעים מרכיבי מזון שונים על מנגנון התגובה הדלקתית. למשל, האם יש קשר בין אכילת סוגי שומנים ופחמימות למצב דלקתי, באיזו מידה הרכב המזון משפיע על התגובה הדלקתית והאם האוכל שאנחנו אוכלים משפיע מיידית על רמות ה-CRP בדם. לצורך זה נותנים למתנדבים בריאים סוגים שונים של ארוחות ובודקים את השפעתן על התגובה הדלקתית. התוצאות הראשוניות מעידות שלהרכב המזון יש חשיבות רבה בהופעת התגובה הדלקתית. חשוב לציין שהתגובה הדלקתית מופיעה במהירות מפתיעה - תוך שעתיים מאכילת המזון המגרה. לכן אכילת ארוחות עשירות בשומן רווי, סוכרים וכו׳ מהווה גירוי מיידי לעלייה בתגובה הדלקתית.
הממצאים הראשונים של המחקר מראים שצריכת שומנים רוויים (כמו נקניקיות עוף) גורמת בחלק מהנבדקים לעלייה מהירה ברמות ה-,CRP ואילו אכילת מזון שמכיל שומן חד בלתי רווי (כמו שמן זית) לא גורמת לתופעה הזו. כמו כן עולה מהמחקר שתזונה שמבוססת על פחמימות מורכבות (לחם מחיטה מלאה, פסטה, אורז, גריסים וקטניות) מורידה את רמות ה-.CRP
לפי המחקר הנוכחי ומחקרים אחרים בנושא, גורמים תזונתיים מסוגלים להקטין או להחריף דלקת תת קלינית. הגורמים העיקריים בהקשר הזה שמשפיעים על מצבי דלקת הם:
- השמנה - בבעלי עודף משקל, בעיקר נשים וגברים שלוקים בהשמנה באזור הבטן העליונה (כרס,( נמצאו רמות מוגברות של .CRP אחת הסיבות האפשריות: תאי השומן באזור הכרס מפרישים עודף ציטוקינים - חומרים מחוללי דלקת בפני עצמם, שגורמים להפרשת CRP מהכבד. ירידה במשקל מורידה את רמות ה-,CRP מקטינה את הפרשת הציטוקינים ומורידה את עוצמת התגובה הדלקתית.
- פעילות גופנית - מורידה את רמות ה-CRP בדם. גם כאן, פירוק השומן כתוצאה מפעילות מקטין את הפרשת החומרים מחוללי הדלקת.
- שומן מהחי (כמו בשר שמן) - מגביר דלקת. כך גם שומן רב בלתי רווי (שמן חמניות, חריע, תירס וכדומה) - עלול להגביר דלקת. לעומת זאת, שומן חד בלתי רווי (שמן זית, קנולה, אבוקדו וכדומה) - מקטין את התגובה הדלקתית.
- סוכרים ופחמימות בעלי מדד גליקמי גבוה (כמו קמח ואורז לבן, תפוחי אדמה וכדומה) - עלולים להגביר את עוצמת הדלקת. לעומת זאת, פחמימות בעלות מדד גליקמי נמוך (מוצרים מחיטה מלאה, גריסים, קטניות) - מקטינות את התגובה הדלקתית.
- מזונות עשירים בפיטוכימיקלים (במיוחד ירקות) - קשורים לירידה בתגובה הדלקתית, כנראה בשל ההשפעות המיוחדות של פיטוכימיקלים וכן עקב תכולה גבוהה של נוגדי חמצון, שנלחמים ברדיקלים החופשיים שמופרשים בתהליך הדלקתי. רצוי לבחור ירקות ופירות מכל הצבעים - ירוקים, סגולים, אדומים, כתומים וצהובים. ככל שהצבע אינטנסיבי יותר, כך ההשפעה מורגשת יותר.
- שמן דגים (אומגה - (3 מוריד את רמות ה-.CRP כדאי לצרוך שלוש פעמים בשבוע דגי ים צפוני (כמו סלמון, טונה קפואה, מקרל) או כמוסות שמכילות אומגה .3 כדאי לעשות את זה בהתייעצות עם דיאטנית קלינית או רופא, משום ששמן אומגה 3 בכמוסות עלול להתנגש עם תרופות מסוימות, כמו קומדין ואספירין.
- ויטמין - C בעל השפעה חיובית על התא הליך הדלקתי.
ليست هناك تعليقات:
إرسال تعليق